א) דע, כי ז»א יש לו שלשה מוחין, שהם חו»ב, וביניהם המוח השלישי הנקרא דעת, הכלול מחו»ג, תרין עיטרין. וכאשר חטא אדה»ר, גרם שירד מוח הדעת למטה בין ב’ הכתפות של ז»א, בשליש העליון של הת»ת, שהוא עד מקום החזה, ושם נפרדו החסדים בכתף ימין, והגבורות בכתף שמאל. ונודע, כי קין והבל נולדו אחר שחטא […]

 

Врата кругооборотов ч.28

א) דע, כי ז»א יש לו שלשה מוחין, שהם חו»ב, וביניהם המוח השלישי הנקרא דעת, הכלול מחו»ג, תרין עיטרין. וכאשר חטא אדה»ר, גרם שירד מוח הדעת למטה בין ב’ הכתפות של ז»א, בשליש העליון של הת»ת, שהוא עד מקום החזה, ושם נפרדו החסדים בכתף ימין, והגבורות בכתף שמאל. ונודע, כי קין והבל נולדו אחר שחטא אדה»ר, והנה קין הוא מן אלו הגבורות שבכתף השמאלי, אחר ירידתם שם, כי אז אין להם כ»כ הארה כמו בהיותם למעלה במוח עצמו, והרי זה גרעון אחר. עוד גרעון ב’, כי אלו היה הדעת למעלה במקומו בראשו, היה חיצוניות הנפש, מן העצם והבשר של הראש עצמו, כי נודע שאין נשמה שאין בה פנימיות וחיצוניות שהוא הלבוש שלה. ונמצא כי הפנימיות שהוא מן הגבורות של מוח הדעת, היה מתייחס עם החיצוניות שלה, שהיא עצם ובשר של הראש מצד שמאל. אבל כיון שירד מוח הדעת למטה, נמצא כי פנימיות נשמת שרש של קין, הם ממוח הגבורות שבדעת, וחיצוניותם הוא מאבר כתף השמאלי, ואינם מתייחסים יחד, והרי יש להם גרעון אחר בבחי’ פנימיותם, שאינם מאירים עתה, כמו אלו היו למעלה במקומם בראש. וגרעון שני בבחי’ חיצוניותם, שהם ממקום תחתון, שהוא מן הכתף, ולא ממקום העליון הראוי להם שהוא מן הגלגלתא.
ב) ודע, כי אעפ»י שבעה»ז אין כח ביד האדם לתקן גרעונות אלו, אפילו ע»י מעשים טובים, עכ»ז אם האדם יטיב מעשיו בעה»ז, זוכה כי לעתיד לבא בימי המשיח בע»ה, יתוקנו הפגמים האלה, והדעת יעלה למעלה במקומו בראש, ואז יאירו פנימיות הנשמות הנז’ כמתחלה בהיותם למעלה בראש, וגם חיצוניותם יהיה אז ממקום עליון הראוי להם, שהוא מן הגלגלתא.
ג) ודע, כי אני מסופק בענין החצוניות אשר להם עתה, שהוא מן הכתף השמאלי, אם אמר לי מורי ז»ל, שישאר גם אז בימות המשיח, עם פנימיות הנשמות הנזכר, כיון שעתה בעולם הזה נתחבר יחד. או אם הוא הפך זה. גם דע, כי כמו שירד הדעת למטה בין הכתפים בחטאו של אדה»ר, כן ירדה בחי’ פרצוף לאה מאחורי הדעת של ז»א, כי שם היתה מקומה תחלה. ועתה אחר חטאו של אדה»ר, ירדה גם היא למטה, באחור הכתפים, כנודע כי לאה יוצאת מן המלכות של אימא, שבמוח הדעת של ז»א. המלובש תוך היסוד דאימא כנודע.
ד) ודע, כי כל אלו הנשמות שהזכרנו בדרושים אלו, שהם כמו ר’ עקיבא וזולתו, שהם אחד משרש קין, כלם הם מן גבורת ההוד שבדעת, שהיא הגבורה החמשית. וגם כל הנשמות היוצאות מגבורת ההוד אשר בדעת של לאה, כלם הם קרובים אל שרש של ר’ עקיבא כנזכר, ונקראים שרש אחד. ועד»ז תקיש בשרש הבל, שהוא מן החסדים שבדעת.
ה) ענין שרש קין וממנו תקיש לשרש הבל. דע, כי כל אלו הנצוצות של נשמות התלויות בשרש קין, כלם היו תלויים בו בקין. וכאשר חטא, כל הנצוצות ההם נתערבו בקליפות וכל הנצוצות המעולות והחשובות, ירדו למטה יותר מכל השאר, כי אלו נפלו לעמקי הקליפות, לפי שעון קין היה פוגם במחשבה עליונה, כנזכר בספר התקונין, תקון ס»ט. והנה ר’ עקיבא בן יוסף, מקום אחיזת שורש נפשו, הוא בזרועות, בסוד וידו אוחזת בעקב עשו, כמבואר בדרושים אלו, והנה היד לפעמים האדם משפיל אותה עד העקב, ולפעמים יכולה להעלותה עד הראש, משא»כ בשאר איברים. ולכן אלו הזרועות יפלו לעמקי הקליפות עד העקב. וכאשר ר’ עקיבא נהרג, נתעלה ועלה עד המחשבה העליונה, וז»ס מ»ש הקב»ה למרע»ה על הריגת ר’ עקיבא, שתוק, כך עלה במחשבה, כדי לתקן הפגם. ונמצא כי כל הנשמות שהם מבחי’ אלו הזרועות יכולות ע»י מעשיהם הטובים, לעלות במעלה רמה ונשאה לאין קץ, יותר מכמה אנשים שקדמו אליהם בזמנים הראשונים וזכור זה.
ו) גם דע, כי אע»פ שאיזו נשמה משרש קין הנזכר, תבא לעה»ז בפעם ראשונה, שאז נקראת חדשה, צריך להשלים נפשו רוחו ונשמתו ממה שנפגמו בהיותם כלולות בנפשו של קין כשחטא, וצריכה לתקן ולהשלים בחי’ חלקה אשר בשרש הנזכר.
ז) הנה נתבאר למעלה בענין המ»ע ומצות ל»ת, איך הם תלויים ברמ»ח איברי נשמת אדם הראשון, ואין לך אבר שאינו כלול מן בשר וגידים ועצמות. ודע, כי העצמות היא הבחי’ היותר מעולה, בבחי’ המוח שבתוכו בפנים, ולא בבחי’ העצמות עצמם. ואחריו במעלה הם הגידים יען כי חיות האדם עובר בתוכם, שהוא הדם המתפשט בתוך העורקים של גוף האדם, וגם כי הם מקושרים כל האיברים כלם, ומעמידים אותם בבחי’ קומה אחת. והגרוע שבשלשתם הוא הבשר. והנה בכל בחי’ מאלו השלשה, שהם: בשר, וגידים, ועצמות, יש בהם נשמות, הנקרא שרשי הבחינה ההיא, והם הת»ח אשר שם, וסביבותיהם נמשכים הענפים שהם בעלי בתים, ובעלי מעשה, ועמי הארץ. וענין זה שייך בכל בחי’ מאלו השלשה, שבכל אבר ואבר. ודע, כי יש איברים ארוכים כמו הזרועות והשוקים, ואז יש הרחק גדול בין הנפשות אשר באבר ההוא בין זו לזו. אבל מי שהוא מן אבר הכתף וכיוצא בו, הנה כל הת»ח אשר שם מחוברים יחד וקרובים זה לזה קורבה גדולה.